<h1>שאילתות פרשת אחרי שאילתא צ"ו</h1>
<h2>דף יא.</h2>
ברם צריך שפחה מי מחייבא למינקט יומי [דבעלת] (דבעלה) נדה אי לא כיון דכל מצוות שהאשה חייבת בה עבד חייב בה ומיחייבא למינקט או דילמא כיון דלא אית מצוה השווה בכל הוא לא מיחייבא ת"ש [כריתות ז':] דתניא בנות ישראל אין לי אלא בנות ישראל בגיורת ושפחה ושאינה משוחררת מניין תלמוד לומר אשה מכל מקום וכן הילכתא אי נמי נדה אסיר לה למיכל על פתורא דגברה כדתנן כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה [כתובות ס"א.] אמר רב יצחק בר חנינא אמר רב הונא כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת כוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו ואמר רבא הצעת המטה בפניו אסור שלא בפניו מותר שמואל כי משקייא ליה דביתהו ביומי נדתה משנייא ויהבא ליה בשמאלה אביי מנחא ליה כסא אפומא דכובא רבא מנחא ליה על בי סדייא רב פפא מנחא ליה אשרשיפא.
<h2>דף נז.</h2>
ובעידנא דטבלה לא תסרוך עילוי מזייה לא חוטי דעמרא ולא חוטי דכיתנא ולא תיבי ולא ברזי דמיקטרין עילוי מזייה והוי חציצה דתנן לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועה שבראשה ולא תטבול בהן עד שתרפם. ברם צריך חוטין של שיער מאי כי דצמר דמו או דילמא כי שיער דגופה דמי כמו דגופה עיילין בהו מייא אף הני נמי עיילין בהו מייא ת"ש דתנן [מקואות רפ"ט שבת נ"ז.] אלו חוצצין באשה חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות ר' יהודה אומר של צמר ושל שיער אין חוצצין מפני שהמים עולין בהם [שבת שם:] אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הילכתא כר' יהודה בחוטי שיער אמר רב פפא הילכתא מכלל דפליגי עליה רבנן בשל שיער וכי תימא הכי נמי מדקא שרי רבי יהודה מכלל דאסרין רבנן דילמא כשם ששיער אין חוצצין כך חוטי צמר אין חוצצין קאמר להו כי היכי דשיער לא חייצי דצמר נמי לא חייצי אלא מודין איתמר נמי אמר רב נחמן אמר שמואל מודים חכמים לר' יהודה בחוטי שיער תניא נמי הכי חוטי צמר חוצצין חוטי שיער אין חוצצין ר' יהודה אומר של צמר כשל שיער אמר רב נחמן בר יצחק מתני' נמי דיקא דקתני יוצאה אשה בחוטי שיער בין משלה בין משל חברתה וכן הלכתא. אי נמי כי טבלה במייא חיי אבל דלייא בדוולא או מלייא בחצבי לא הוי מקוה דתניא [ת"כ פ' שמיני] אילו נאמר מקוה מים ולא נאמר מעיין שומע אני ימלא בכתף ויעשה מקוה ת"ל מעיין מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי שמים ונהרא דסכיר דאית ביה עקולא דאית ביה ארבעין סאה הוה ליה כמקוה דאית ביה ארבעין סאה ושפיר דמי לטבילה ומקוה דנפלה לה שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה ואי אמשיכינון מבראי אגב מרזיבא ירדו ואזלו אגב מקוה לא פסלי ליה דכי אתא רב דימי אמר [תמורה י"ב:] שאובה שהיא משוכה טהורה ואצטרופי נמי מצטרפין לארבעין סאה [תוספתא מקואות פ"ד] דתניא ר' אליעזר בן יעקב אמר גג שיש בו עשרין ואחד סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאין ופותקן למקוה והן טהורין שהשאובה מטהרת ברבייה ובהמשכה ואי אמשכינון איידי מרזיבא פוסלי' דתניא [ב"ק ס"ז. ב"ב ס"ה: תוספתא מקואות פ"ד] צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה ולא פסלי מים שאובין אלא לפי חשבון כלים כדתנן [תמורה י"ב.] אין מים שאובי' פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון אמר רב פפא [שם:] לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא דתניא [תוספתא שם פ"ג] יוסף בן חוני אומר בשנים ובשלשה כלים מצטרפין ואין פוסלים בארבעה וחמשה כלים אין מצטרפין ופוסלים.
